בדיקת צנתור וירטואלי - CT של הלב

בדיקה לאבחון עורקי הלב באמצעות CT, המכונה גם "צנתור וירטואלי – CT של הלב", ניתנת לביצוע בכל אחד מחמשת מכשירי ה CT החדישים של  חברת מ.א.ר, המאפשרים, צילום רב-פרוסתי של 256 פרוסות, וקבלת אבחון  על מצב עורקי הלב, המסתמים וחדרי הלב, בבדיקה קצרה ולא פולשנית, כאשר דיוק המידע והרזולוציה שבה,  מאפשרים קבלת אבחנה מיידית ומצילת חיים.

הבדיקה מתאימה לאנשים בעלי גורמי סיכון  כמו – יתר לחץ דם ורמות שומנים גבוהות בדם, אנשים בעלי סיפור משפחתי, למעשנים בעבר ובהווה, לכאלה שעברו החלפת מסתמים ומעוניינים לבדוק את יעילותם, וכן לאלה העומדים בפני ניתוח החלפת מסתם הסיכון ללקות בהתקף לב בתוך 6 שנים לאחר בדיקת צנתור וירטואלי של הלב , שתוצאותיה תקינות, קרוב ל0%.

מהלך הבדיקה

לאחר קליטת הנבדק במשרד הקבלה, קבלת המסמכים שהביא, מילוי הטפסים הנדרשים ואישור שאכן ביצע את ההכנה כנדרש, מוזמן הנבדק להיכנס למתחם ה CT, שם יתבצע תהליך של התקנת ברנולה (פתיחת וריד) לצורך הזרקת חומר הניגוד. על גבי מיטת הבדיקה – תחובר הברנולה למזרק האוטומטי, והמטופל ינותר באמצעות א.ק.ג. משך הבדיקה כ10 דקות. במהלך הבדיקה אסור לזוז וכן יש להישמע להנחיות נשימה הניתנות ברמקול (במגוון שפות).

תוצאות הבדיקה

במעמד הקבלה, יתואם עם הנבדק מועד ואופן קבלת תוצאות הבדיקה. תוצאות הבדיקה נכתבות על ידי קרדיולוג ורדיולוג בכירים. במידה והבדיקה מבוצעת בבית החולים רפאל, במסלול המלווה בקרדיולוג וברדיולוג, התוצאות תמסרנה בסיום הבדיקה.

מידע נוסף והכנות לבדיקה

צנתור וירטואלי - CT של הלב בבית חולים רפאל - תל אביב

מכשיר ה-CT (256 פרוסות של חברת פיליפס) הממוקם בבית החולים החדשני, רפאל, שברמת החייל, צפון תל אביב, הינו המהיר והמתקדם בארץ ובעולם. מכיוון שהלב הינו איבר שלא מפסיק לזוז, ועל מנת לייצר אבחון מדויק ככל האפשר, יש צורך בסיבוב מהיר של גלאי מכשיר ה-CT. מכשיר ה-CT בבית חולים רפאל, מסתובב במהירות של 0.27 שניות לסיבוב (לעומת 0.35 שניות לסיבוב ברוב מכשירי ה-CT). טכנולוגיה זו מאפשרת קבלת תמונה איכותית, והפענוח המתאפשר כפועל יוצא, הוא מן המדוייקים והאמינים בארץ ובעולם. יתרון משמעותי נוסף, בעוד שבמרבית מכשירי ה-CT בארץ, המכשיר מצלם בכל סיבוב 4-6 ס"מ מגוף החולה, מכשיר ה- CT ברפאל, מצלם 8 ס"מ בכל סיבוב. דבר המאפשר להשתמש בשיטת סריקה חדשה בשם "STEP AND SHOOT", המצמצמת באופן דרמטי, את החשיפה לקרינה, ומשפרת את איכות התמונה. בדיקות הלב ברפאל, נמצאות תחת פיקוחו של פרופ' אלי קונן, מנהל אגף הדימות במרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר, ופרופ' בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. פרופ' קונן היה חלוץ ביצוע בדיקות ה- CT וה- MRI של הלב בישראל, עוד משנת 2003, אז חזר מתת-התמחות בתחום דימות הלב ב-TGH – טורונטו. הנכם מוזמנים להאזין לראיון עם פרופ' קונן בערוץ 13, בו הוא מסביר, כמה קלה ופשוטה הבדיקה. לחצו כאן.
virt-cath-06 ניתן לבצע בדיקות צנתור לב וירטואלית ברפאל, בליווי של פרופ' אלי קונן וקרדיולוג בכיר, אשר, לאחר למידת ההיסטוריה הרפואית של הנבדק, יסבירו לו על מהלך הבדיקה, יערכו את ההכנה התרופתית הנדרשת, במקום, ינתרו את הנבדק במהלך הבדיקה ויתנו לו הסבר עלתוצאותיה והצורך בהמשך טיפול\אבחון.

מתי לעשות צנתור וירטואלי ומהי מחלת לב כלילית

הלב מקבל אספקת דם וחמצן משלושה עורקים ראשיים (בעברית - העורקים הכליליים, ובלועזית -עורקים קורונריים, Coronary arteries).
כאשר מופיעה היצרות באחד העורקים הללו (על רקע מחלת טרשת), מופיעים כאבי חזה הידועים בשם אנגינה פקטוריס.
במקרים חמורים בהם נחסם עורק, יופיע אוטם שריר הלב, אשר יגרום להתקף לב ובכך לסכנת חיים.
היצרות העורקים עד לכדי אוטם בשריר הלב, ידועה בשם "מחלת לב כלילית".
בדיקת CT של הלב, הנקראת גם בשם "צנתור וירטואלי", היא הבדיקה האמינה ביותר לגילוי מחלת לב כלילית, ומאפשרת לגלות אותה כבר בשלביה ההתחלתיים , כאשר הבדיקות המקובלות האחרות (מיפוי לב, אקו לב במאמץ, בדיקת מאמץ רגילה) עדיין לא מגלות דבר. ככל שהגילוי מוקדם יותר, כך ניתן להתחיל מוקדם יותר בטיפול המונע: שינוי אורח החיים, נטילת תרופות ובמקרה הצורך גם צנתור פולשני.
מחקרים בתחום, מראים, שכאשר בצנתור וירטואלי לא מודגמת היצרות משמעותית בעורקים הכליליים, הסבירות שקיימת מחלת לב משמעותית הינה אפסית ולכן אין צורך בצנתור פולשני.
כמו-כן, מחקרים מראים כי הסיכון ללקות בהתקף לב, בשנים שלאחר בדיקת צנתור וירטואלי, שתוצאתה הייתה תקינה, קרוב ל־0% במהלך 6 השנים שלאחר הבדיקה.

למי מיועדת בדיקת צינתור וירטואלי?

לאנשים החוששים לבריאות ליבם, בגלל גורמי סיכון כגון: מחלות לב במשפחה, לחץ דם גבוה, רמות גבוהות של שומנים בדם.
למעשנים בהווה ובעבר.
לכל מי שביצע אקו לב במאמץ, או מיפוי לב, והממצאים אינם מאפשרים לשלול באופן מוחלט טרשת בעורקים הכליליים.
מי שעומד בפני ניתוח לב להחלפת מסתם. CT של הלב מונע במקרה זה את הצורך בצנתור לב פולשני לפני הניתוח.
למי שעבר ניתוח מעקפים, או צנתור לב, או שהותקן לו תומכן (סטנט =Stent ). מטרת הבדיקה במקרה זה, לוודא שהסטנט או המעקפים פתוחים ומתפקדים כהלכה.
מושתלי מסתם מלאכותי – כאשר יש חשש שפעולתו אינה תקינה.
כשנמצא בבדיקת אקו לב, חשש לקריש דם (טרומבוס) בלב, לצורך מעקב אחרי המסתו בטיפול נכון.
הבדיקה אינה מתאימה לסובלים מבעיה בתפקוד הכלייתי, לאנשים הרגישים / אלרגיים ליוד בתגובת קיצון, ולאנשים עם הפרעות כרוניות בקצב הלב.

מהי טרשת של העורקים?

טרשת עורקים (Atherosclerosis‏), הוא שם כללי למספר מחלות, שאפיונן הוא עיבוי דופן העורק והתקשחותו, בשל פלק הכולל משקעים שומניים וכדוריות דם לבנות.
במחלה זו, המתפתחת בהדרגה. במשך שנים ארוכות, נחסמים העורקים בשל הצטברות חומר שומני בדופן העורק. בהמשך, מתפתחת תגובה דלקתית שבה שוקע ריבוד (פלק) בדפנות העורק. הפלק מורכב מכולסטרול, ממרכיבים שומניים נוספים, ומתאי דלקת לבנים ש"בלעו" שומן ומצטברים בשל התהליך הדלקתי. דופן העורק מתעבה, ונוצרת היצרות של כלי הדם ועקב כך, הפרעה בזרימת הדם. בשלב מתקדם יותר, ישנה סכנה לקרע של הפלק, קרע שעלול ליצור קריש דם באזור הפריצה או לגרום לתסחיף. טרשת העורקים יכולה להתפתח בעורקים שונים בגוף ולפגוע באיברים שמוזנים באמצעותם: מח, לב, כליות, גפיים ועוד. המחלה מהווה גורם תמותה עיקרי בעולם המערבי, יותר מכל גורמי המוות האחרים גם יחד.
להלן ציור המראה את תהליך היווצרות הפלק הטרשתי בעורקים (בצהוב), והשפעתו על זרימת הדם דרך העורק: virt-cath
טרשת עורקים כלילית (העורקים הכליליים, הם העורקים המספקים חמצן וגלוקוז לתאי שריר הלב), פוגעת בעורקים המובילים דם לשריר הלב עצמו, ועלולה לגרום לתעוקת חזה ולאוטם שריר הלב (= "התקף לב").
התהליך הטרשתי הוא תהליך כרוני א-סימפטומטי (אינו מראה סימנים מקדימים), המתחיל, כבר בגיל מוקדם, ונמשך בשלביו המתקדמים - עד למצב של חסימת עורקים. הסימפטומים של המחלה, עלולים להופיע בגילאים מאוחרים יותר, כששיעור חסימת העורק, מגיע לכ-90% משטח חתך העורק. התסמין העיקרי הוא כאב או התכווצויות בשל מחסור בחמצן באיבר המוזן, על ידי העורק החסום (= אנגינה פקטוריס).
מהי ״ הצרות משמעותית״? לגבי מרבית העורקים הכליליים, לפי הספרות הקיימת, מקובל ש״היצרות משמעותית״ הינה היצרות שבה 70% משטח החתך של העורק הכלילי, חסום על ידי פלק. רק לגבי העורק השמאלי הראשי, היצרות משמעותית תחשב כאשר 50% משטח החתך שלו מוצר. למרות האמור, ובגלל שב- CT של הלב יש אי דיוק של כ- 10-20% בקביעת היקף ההיצרות, מקובל שהיצרויות של 50-70% המודגמות ב-CT הן ״היצרויות גבוליות״. במצבים כאלה - וכתלות בחומרת התלונות של הנבדק – יש לעיתים שמחליטים לשלוח את הנבדק לצנתור פולשני , כדי להשלים בירור ולהתקין סטנט (תומכן) במידת הצורך.
מטרתה של הרפואה המונעת כיום, לגלות את ההיצרות בשלב מוקדם ולפני שהעורקים הכליליים יסתמו. גילוי פלקים טרשתיים, בשלב מוקדם, מאפשר לטפל בהם ביתר קלות, ובכך למנוע אוטם בשריר הלב, כלומר – למנוע התקף לב וסכנת חיים. ניתן לגלות היצרויות התחלתיות בבדיקות "לא פולשניות" כגון מבחן מאמץ, אקו במאמץ, מיפוי לב, או צינתור וירטואלי.

מגבלת בדיקת צנתור וירטואלי – CT של הלב

לבדיקת CT של הלב ישנן שתי מגבלות טכניות גדולות:

1. אם הדופק, בזמן הסריקה, היה מהיר מדי או, שמופיעה הפרעת קצב בזמן הסריקה, או, שהנבדק לא הקפיד על הנחיות הנשימה בזמן הסריקה - התמונות המתקבלות עלולות לצאת מטושטשות (ממש כמו ילד שקופץ בזמן הצילום והתמונה תראה מטושטשת ולא ברורה). במקרה כזה – לא ניתן להתחייב לגבי תקינות חלק מכלי הדם הכליליים, והפענוח יכלול משפט כגון " עקב ארטיפקט תנועה / דופק מהיר לא ניתן לקבוע דרגת היצרות".
2. מגבלה טכנית גדולה נוספת של כל מכשירי ה-CT בעולם, הינה, כאשר יש פלקים מסוידים בדופן כלי הדם: פלק מסויד גורם ב- CT לארטיפקט (עיוות טכני של התמונה) שגורם לפלק "להתנפח" בתמונה, מעבר לגודלו האמתי, ולמעשה בכך, להסתיר את מרכז כלי הדם. מדובר בארטיפקט שנובע מהמגבלות הפיזיקליות של כל מכשירי ה- CT בעולם, Blooming artifact. גם במקרים כאלה הפענוח לגבי אותו כלי דם, לא יהיה אבחנתי וייכתב בדוח נוסח כגון " עקב ארטיפקט סיד לא ניתן לדון על דרגת היצרות".
להלן דיאגרמה שמדגימה את ה-Blooming artifact: virt-cath-03
אותם ארטיפקטים מופיעים פעמים רבות גם בעורקים בהם הוחדר תומכן - Stent. התומכנים מורכבים מרשת מתכת שגורמת גם היא לאותו סוג ארטיפקט. מקובל בספרות ש-CT של הלב יכול להדגים אם תומכן פתוח וללא מחלה – אם קוטרו 3 מ"מ ומעלה. תומכנים בקוטר נמוך מ- 3 מ"מ – לא ניתן להדגים את זרימת הדם בתוכם ולמעשה עדיף לא לבצע במקרים אלה CT אלא לפנות למיפוי לב.

הכנה לבדיקה

יש להביא הפניה + התחייבות, אלא אם כן בחרתם במסלול פרטי/VIP.
יש לדווח במעמד קביעת התור על רגישות ידועה ליוד, ולקבל מכתב הנחיות להכנה, בהתאמה.
יש לדווח במעמד קביעת התור על אסטמה פעילה, ולקבל מכתב הנחיות להכנה.
יש לדווח במעמד קביעת התור על סכרת, המטופלת תרופתית, ולהביא מכתב מהרופא המטפל שאין בעת ביצוע הבדיקה אי ספקה כלייתית.
48 שעות לפני הבדיקה אין להשתמש בויאגרה/סיאליס/דומה.
24 שעות לפני הבדיקה יש להרבות בשתיית מים וכן 24 שעות שלאחריה.
24 שעות לפני הבדיקה יש להימנע מצריכת קופאין.
ביום הבדיקה יש להימנע מפעילות ספורטיבית.
ביום הבדיקה יש להציג בדיקות דם מהרבעון האחרון, הכוללות תפקודי כליה תקינים (Creatinine).
אין להפסיק טיפול תרופתי קבוע.
מומלץ להביא כל תיעוד רפואי קיים, שקשור בלב.

בדיקה זו מתבצעת בסניפים הבאים: