דף הבית » אקו לב
בדיקת אקו לב, (אקוקרדיוגרפיה של הלב), היא סריקת אולטרסאונד של הלב, המתבצעת בעזרת גלי קול, ללא קרינה מייננת וללא תופעות לוואי.
הבדיקה מאפשרת לזהות הפרעות בתפקוד שריר הלב, איתור בעיות הקשורות למבנה הלב, המסתמים וכלי הדם הגדולים היוצאים מהלב.
הבדיקה יכולה לזהות חולשה של שריר הלב לאחר אוטם, מצב של אי ספיקה, הערכה של גמישות שריר הלב, דלקת במעטפת הלב, וקריש דם שעלול להיסחף.
הבדיקה במכוני מ.א.ר משמשת לאבחון מבוגרים בלבד מגיל 16 ומעלה (בסניפי באר שבע וקרית גת, הבדיקה מתבצעת מגיל 18 ומעלה). במכון מ.א.ר מתבצעת בדיקה זו במנוחה בלבד.
בדיקת הולטר לב, בדיקה פשוטה ולא פולשנית, המאפשרת בעזרת אלקטרודות המודבקות לעור, וחיבורן למכשיר ייעודי כדי לערוך מעקב ניטור ורישום רצוף (24 או 48 שעות) של פעילות קצב הלב.
הבדיקה מתבצעת באמצעות מכשיר קטן (בערך בגודל של טלפון סלולרי) המחובר ל 3 אלקטרודות המודבקות לגוף, אותו נושא המטופל על גופו (במנשא מיוחד על המותן) במשך 24/48 שעות לפי דרישת הרופא.
מטרת הבדיקה היא אבחון הפרעות במערכת ההולכה החשמלית של שריר הלב וכן הפרעות באספקת הדם לשריר הלב, במנוחה ובמאמץ, הפרעות שיש להן ביטוי כגון סחרחורות, עילפון, דופק מוגבר הפרעות קצב ועוד.
הבדיקה במכוני מ.א.ר משמשת לאבחון בכל הגילאים (קטינים – יש צורך בליווי הורים). תנאי מוקדם לבדיקה הוא שיתוף פעולה של הנבדק והיכולת לשאת את המדבקות והמכשיר למשך כל זמן הניטור.
תהליך החיבור והניתוק ממכשיר ההולטר, מחייב את הנבדק/ת לשני ביקורים במכון*,
בלוח זמנים שיוגדר מראש, לחיבור. ולניתוק (הניתוק יתקיים לרוב למחרת/מחרתיים יום ההתקנה).
לאחר קליטת המטופל במשרד הקבלה, כולל מסירת הפניה + התחייבות + 1,500 ₪ ערבון להבטחת שלמות המכשיר,הוא מוזמן להיכנס אל מתחם הטיפולים.
הנבדק/ת יתבקש להסיר חולצה. לנשים מומלץ ללבוש חצאית וחולצה לא צמודה.
הצוות במקום יערוך את ההכנה הנדרשת להתקנה תקינה ומיטבית ויכול לכלול,
נוסף לניקוי בפד הטבול באלכוהול, גם גילוח קל של אזורים קטנים בחזה במידת הצורך.
לנבדק/ת יוסברו ההנחיות לשימוש נכון. נשיאת ההתקן אינה אמור להפריע לשגרת היום, למעט אי היכולת להתקלח או להתרחץ בבריכה (אסור להרטיב את ההתקן והמדבקות בשום אופן!).
רצוי להתקלח לפני הבדיקה.
בבוקר הבדיקה מומלץ לא להשתמש בקרם גוף או משחה באזור החזה.
התהליך אינו כרוך כלל בכאב.
חשוב!!! במידה ויופיעו אצל הנבדק תסמינים במהלך הניטור (דפיקות לב, סחרחורת, עילפון וכו'), יש לנהל רישום ביומן המציין את התאריך והשעה המדויקת.
כך יוכל הצוות המפענח יוכל לבדוק באם נצפו הפרעות בעבודת הלב בזמן זה.
*בתום זמן הניטור הנבדק יכול להגיע בעצמו לסניף בו הותקן המכשיר, או לנתק את המדבקות בעצמו ולשלוח את המכשיר באמצעות צד ג', במועד שנקבע.
הבדיקה כולה מקודדת על ידי טכנאית מומחית, ומועברת לאחר מכן לפיענוח על ידי קרדיולוג מומחה. תהליך דו-שלבי זה דורש זמן, ולכן התשובה הסופית עלולה להתעכב עד כעשרה ימים לאחר החזרת המכשיר. במעמד פתיחת התיק יתואם אתך מועד קבלת התוצאות. לרוב מדובר בעד כעשרה ימים. נא ציין בפני הצוות אם ישנה סיבה מיוחדת להקדמת הפיענוח, ונשתדל למלא את הבקשה. במידה ומדובר בדחיפות רפואית, הצוות ידווח לרופא המפנה במהירות האפשרית. בכל מקרה התוצאות (כולל רישום של כל הבדיקה עצמה, לקופת חולים כללית בשלב זה) תשלחנה לרופא המפנה בממשק הקופה, וכן לממשק האינטרנט ואפשרות צפייה באתר. כמובן בהצגת תעודה מזהה עם תמונה, תמיד קיימת אפשרות לאיסוף ישיר בסניפי מ.א.ר.
בדיקת אקו לב, (אקוקרדיוגרפיה של הלב), היא סריקת אולטרסאונד של הלב, המתבצעת בעזרת גלי קול, ללא קרינה מייננת וללא תופעות לוואי.
הבדיקה מאפשרת לזהות הפרעות בתפקוד שריר הלב, איתור בעיות הקשורות למבנה הלב, המסתמים וכלי הדם הגדולים היוצאים מהלב.
הבדיקה יכולה לזהות חולשה של שריר הלב לאחר אוטם, מצב של אי ספיקה, הערכה של גמישות שריר הלב, דלקת במעטפת הלב, וקריש דם שעלול להיסחף.
הבדיקה במכוני מ.א.ר משמשת לאבחון מבוגרים בלבד מגיל 16 ומעלה (בסניפי באר שבע וקרית גת, הבדיקה מתבצעת מגיל 18 ומעלה). במכון מ.א.ר מתבצעת בדיקה זו במנוחה בלבד.
לאחר קליטת המטופל במשרד הקבלה, כולל מסירת הפניה והתחייבות, מוזמן המטופל להיכנס אל מתחם הבדיקות. הבדיקה מתבצעת על ידי טכנאי מוסמך. לצורך הבדיקה מתבקש המטופל לשכב על צידו השמאלי (הבדיקה מתבצעת בשכיבה בלבד), כשפלג גופו העליון עירום, ובאמצעות מכשיר אולטרסאונד נסרק אזור הלב של הנבדק באמצעות מתמר. נעשה שימוש בג'ל מיוחד המסיס במים ונועד לתווך בין המתמר ובין העור, להגברת איכות התמונה. הבדיקה אינה כרוכה כלל בכאב, אך כחלק מהבדיקה נדרש לעיתים על המבצע להפעיל לחץ מקומי על האזור. אין לבצע את הבדיקה יממה לאחר מיפוי לב. נשים מתבקשות להגיע לבושות בשני חלקים (מכנס/חולצה).
הבדיקה מפוענחת על ידי קרדיולוג. במעמד פתיחת התיק יתואם אתך מועד קבלת התוצאות. לרוב מדובר בעד שבוע ימים. נא ציין בפני הצוות אם ישנה סיבה מיוחדת להקדמת הפיענוח, ונשתדל למלא את הבקשה. במידה ומדובר בדחיפות רפואית, הצוות ידווח לרופא המפנה במהירות האפשרית. בכל מקרה, התוצאות תשלחנה לרופא המפנה בממשק הקופה, וכן לממשק האינטרנט ואפשרות צפייה באתר. כמובן בהצגת תעודה מזהה עם תמונה, תמיד קיימת אפשרות לאיסוף ישיר בסניפי מ.א.ר.
בדיקה לאבחון עורקי הלב באמצעות CT, המכונה גם "צנתור וירטואלי – CT של הלב", ניתנת לביצוע בכל אחד מחמשת מכשירי ה CT החדישים של חברת מ.א.ר, המאפשרים, צילום רב-פרוסתי של 256 פרוסות, וקבלת אבחון על מצב עורקי הלב, המסתמים וחדרי הלב, בבדיקה קצרה ולא פולשנית, כאשר דיוק המידע והרזולוציה שבה, מאפשרים קבלת אבחנה מיידית ומצילת חיים.
הבדיקה מתאימה לאנשים בעלי גורמי סיכון כמו – יתר לחץ דם ורמות שומנים גבוהות בדם, אנשים בעלי סיפור משפחתי, למעשנים בעבר ובהווה, לכאלה שעברו החלפת מסתמים ומעוניינים לבדוק את יעילותם, וכן לאלה העומדים בפני ניתוח החלפת מסתם הסיכון ללקות בהתקף לב בתוך 6 שנים לאחר בדיקת צנתור וירטואלי של הלב , שתוצאותיה תקינות, קרוב ל0%.
לאחר קליטת הנבדק במשרד הקבלה, קבלת המסמכים שהביא, מילוי הטפסים הנדרשים ואישור שאכן ביצע את ההכנה כנדרש, מוזמן הנבדק להיכנס למתחם ה CT, שם יתבצע תהליך של התקנת ברנולה (פתיחת וריד) לצורך הזרקת חומר הניגוד. על גבי מיטת הבדיקה – תחובר הברנולה למזרק האוטומטי, והמטופל ינותר באמצעות א.ק.ג. משך הבדיקה כ10 דקות. במהלך הבדיקה אסור לזוז וכן יש להישמע להנחיות נשימה הניתנות ברמקול (במגוון שפות).
במעמד הקבלה, יתואם עם הנבדק מועד ואופן קבלת תוצאות הבדיקה. תוצאות הבדיקה נכתבות על ידי קרדיולוג ורדיולוג בכירים. במידה והבדיקה מבוצעת בבית החולים רפאל, במסלול המלווה בקרדיולוג וברדיולוג, התוצאות תמסרנה בסיום הבדיקה.
• | הלב מקבל אספקת דם וחמצן משלושה עורקים ראשיים (בעברית - העורקים הכליליים, ובלועזית -עורקים קורונריים, Coronary arteries). |
• | כאשר מופיעה היצרות באחד העורקים הללו (על רקע מחלת טרשת), מופיעים כאבי חזה הידועים בשם אנגינה פקטוריס. |
• | במקרים חמורים בהם נחסם עורק, יופיע אוטם שריר הלב, אשר יגרום להתקף לב ובכך לסכנת חיים. |
• | היצרות העורקים עד לכדי אוטם בשריר הלב, ידועה בשם "מחלת לב כלילית". |
• | בדיקת CT של הלב, הנקראת גם בשם "צנתור וירטואלי", היא הבדיקה האמינה ביותר לגילוי מחלת לב כלילית, ומאפשרת לגלות אותה כבר בשלביה ההתחלתיים , כאשר הבדיקות המקובלות האחרות (מיפוי לב, אקו לב במאמץ, בדיקת מאמץ רגילה) עדיין לא מגלות דבר. ככל שהגילוי מוקדם יותר, כך ניתן להתחיל מוקדם יותר בטיפול המונע: שינוי אורח החיים, נטילת תרופות ובמקרה הצורך גם צנתור פולשני. |
• | מחקרים בתחום, מראים, שכאשר בצנתור וירטואלי לא מודגמת היצרות משמעותית בעורקים הכליליים, הסבירות שקיימת מחלת לב משמעותית הינה אפסית ולכן אין צורך בצנתור פולשני. |
• | כמו-כן, מחקרים מראים כי הסיכון ללקות בהתקף לב, בשנים שלאחר בדיקת צנתור וירטואלי, שתוצאתה הייתה תקינה, קרוב ל־0% במהלך 6 השנים שלאחר הבדיקה. |
• | לאנשים החוששים לבריאות ליבם, בגלל גורמי סיכון כגון: מחלות לב במשפחה, לחץ דם גבוה, רמות גבוהות של שומנים בדם. |
• | למעשנים בהווה ובעבר. |
• | לכל מי שביצע אקו לב במאמץ, או מיפוי לב, והממצאים אינם מאפשרים לשלול באופן מוחלט טרשת בעורקים הכליליים. |
• | מי שעומד בפני ניתוח לב להחלפת מסתם. CT של הלב מונע במקרה זה את הצורך בצנתור לב פולשני לפני הניתוח. |
• | למי שעבר ניתוח מעקפים, או צנתור לב, או שהותקן לו תומכן (סטנט =Stent ). מטרת הבדיקה במקרה זה, לוודא שהסטנט או המעקפים פתוחים ומתפקדים כהלכה. |
• | מושתלי מסתם מלאכותי – כאשר יש חשש שפעולתו אינה תקינה. |
• | כשנמצא בבדיקת אקו לב, חשש לקריש דם (טרומבוס) בלב, לצורך מעקב אחרי המסתו בטיפול נכון. |
• | הבדיקה אינה מתאימה לסובלים מבעיה בתפקוד הכלייתי, לאנשים הרגישים / אלרגיים ליוד בתגובת קיצון, ולאנשים עם הפרעות כרוניות בקצב הלב. |
• | טרשת עורקים (Atherosclerosis), הוא שם כללי למספר מחלות, שאפיונן הוא עיבוי דופן העורק והתקשחותו, בשל פלק הכולל משקעים שומניים וכדוריות דם לבנות. |
• | במחלה זו, המתפתחת בהדרגה. במשך שנים ארוכות, נחסמים העורקים בשל הצטברות חומר שומני בדופן העורק. בהמשך, מתפתחת תגובה דלקתית שבה שוקע ריבוד (פלק) בדפנות העורק. הפלק מורכב מכולסטרול, ממרכיבים שומניים נוספים, ומתאי דלקת לבנים ש"בלעו" שומן ומצטברים בשל התהליך הדלקתי. דופן העורק מתעבה, ונוצרת היצרות של כלי הדם ועקב כך, הפרעה בזרימת הדם. בשלב מתקדם יותר, ישנה סכנה לקרע של הפלק, קרע שעלול ליצור קריש דם באזור הפריצה או לגרום לתסחיף. טרשת העורקים יכולה להתפתח בעורקים שונים בגוף ולפגוע באיברים שמוזנים באמצעותם: מח, לב, כליות, גפיים ועוד. המחלה מהווה גורם תמותה עיקרי בעולם המערבי, יותר מכל גורמי המוות האחרים גם יחד. |
להלן ציור המראה את תהליך היווצרות הפלק הטרשתי בעורקים (בצהוב), והשפעתו על זרימת הדם דרך העורק:
|
|
• | טרשת עורקים כלילית (העורקים הכליליים, הם העורקים המספקים חמצן וגלוקוז לתאי שריר הלב), פוגעת בעורקים המובילים דם לשריר הלב עצמו, ועלולה לגרום לתעוקת חזה ולאוטם שריר הלב (= "התקף לב"). |
• | התהליך הטרשתי הוא תהליך כרוני א-סימפטומטי (אינו מראה סימנים מקדימים), המתחיל, כבר בגיל מוקדם, ונמשך בשלביו המתקדמים - עד למצב של חסימת עורקים. הסימפטומים של המחלה, עלולים להופיע בגילאים מאוחרים יותר, כששיעור חסימת העורק, מגיע לכ-90% משטח חתך העורק. התסמין העיקרי הוא כאב או התכווצויות בשל מחסור בחמצן באיבר המוזן, על ידי העורק החסום (= אנגינה פקטוריס). |
• | מטרתה של הרפואה המונעת כיום, לגלות את ההיצרות בשלב מוקדם ולפני שהעורקים הכליליים יסתמו. גילוי פלקים טרשתיים, בשלב מוקדם, מאפשר לטפל בהם ביתר קלות, ובכך למנוע אוטם בשריר הלב, כלומר – למנוע התקף לב וסכנת חיים. ניתן לגלות היצרויות התחלתיות בבדיקות "לא פולשניות" כגון מבחן מאמץ, אקו במאמץ, מיפוי לב, או צינתור וירטואלי. |
לבדיקת CT של הלב ישנן שתי מגבלות טכניות גדולות:
1. | אם הדופק, בזמן הסריקה, היה מהיר מדי או, שמופיעה הפרעת קצב בזמן הסריקה, או, שהנבדק לא הקפיד על הנחיות הנשימה בזמן הסריקה - התמונות המתקבלות עלולות לצאת מטושטשות (ממש כמו ילד שקופץ בזמן הצילום והתמונה תראה מטושטשת ולא ברורה). במקרה כזה – לא ניתן להתחייב לגבי תקינות חלק מכלי הדם הכליליים, והפענוח יכלול משפט כגון " עקב ארטיפקט תנועה / דופק מהיר לא ניתן לקבוע דרגת היצרות". |
2. | מגבלה טכנית גדולה נוספת של כל מכשירי ה-CT בעולם, הינה, כאשר יש פלקים מסוידים בדופן כלי הדם: פלק מסויד גורם ב- CT לארטיפקט (עיוות טכני של התמונה) שגורם לפלק "להתנפח" בתמונה, מעבר לגודלו האמתי, ולמעשה בכך, להסתיר את מרכז כלי הדם. מדובר בארטיפקט שנובע מהמגבלות הפיזיקליות של כל מכשירי ה- CT בעולם, Blooming artifact. גם במקרים כאלה הפענוח לגבי אותו כלי דם, לא יהיה אבחנתי וייכתב בדוח נוסח כגון " עקב ארטיפקט סיד לא ניתן לדון על דרגת היצרות". |
להלן דיאגרמה שמדגימה את ה-Blooming artifact:
|
• | יש להביא הפניה + התחייבות, אלא אם כן בחרתם במסלול פרטי/VIP. |
• | יש לדווח במעמד קביעת התור על רגישות ידועה ליוד, ולקבל מכתב הנחיות להכנה, בהתאמה. |
• | יש לדווח במעמד קביעת התור על אסטמה פעילה, ולקבל מכתב הנחיות להכנה. |
• | יש לדווח במעמד קביעת התור על סכרת, המטופלת תרופתית, ולהביא מכתב מהרופא המטפל שאין בעת ביצוע הבדיקה אי ספקה כלייתית. |
• | 48 שעות לפני הבדיקה אין להשתמש בויאגרה/סיאליס/דומה. |
• | 24 שעות לפני הבדיקה יש להרבות בשתיית מים וכן 24 שעות שלאחריה. |
• | 24 שעות לפני הבדיקה יש להימנע מצריכת קופאין. |
• | ביום הבדיקה יש להימנע מפעילות ספורטיבית. |
• | ביום הבדיקה יש להציג בדיקות דם מהרבעון האחרון, הכוללות תפקודי כליה תקינים (Creatinine). |
• | אין להפסיק טיפול תרופתי קבוע. |
• | מומלץ להביא כל תיעוד רפואי קיים, שקשור בלב. |
בדיקה לא פולשנית המתבצעת באמצעות צילום קרני רנטגן למדידת צפיפות העצם בגוף. הבדיקה נדרשת לאבחון דלדול העצם ולאבחון מוקדם של מחלת האוסטיאופורוזיס.
לאחר קליטת המטופל במשרד הקבלה, הוא מוזמן להיכנס אל חדר הבדיקה. לצורך הבדיקה הוא מתבקש לשכב על מיטת הבדיקה. הבדיקה מבוצעת בשכיבה בלבד ללא תזוזה ואינה כרוכה בכאב. משך הבדיקה כ-15 דקות.
תשובה מתקבלת במקום עם סיום הבדיקה.
בדיקות כלי דם נחלקות לשני סוגים – בדיקת דופלקס ובדיקת דופלר:
1. בדיקת דופלקס כלי דם מתבצעת במכשיר אולטרסאונד בשילוב דופלר המייצר תמונה שנועדה להדגים את מבנה כלי הדם ותקינות זרימת הדם.
הבדיקות המבוצעות: דופלקס עורקי הצוואר (קרוטיס), דופלקס ורידי גפיים תחתונות ועליונות, דופלקס אשכים.
2. בדיקת דופלר כלי דם מתבצעת במכשיר ייעודי המדגים את זרימת הדם בעזרת אפקט דופלר ובסופו מייצר תרשים להערכת שינויים בזרימת הדם.
הבדיקה המבוצעת: דופלר עורקי גפיים תחתונות ועליונות.
בדיקות כלי דם נדרשות בשאלות של חשד להיווצרות קרישי דם והיצרויות בכלי דם.
בדיקות אלה אינן פולשניות ואינן כרוכות בכאב.
לאחר קליטת המטופל במשרד הקבלה, הוא מוזמן להיכנס אל מתחם הבדיקות. בדיקות דופלקס מתבצעות בדרך כלל בשכיבה. משך הבדיקה בין 10-20 דקות. בדיקת דופלר עורקי רגליים מתבצעת במנוחה (שכיבה) ובמאמץ (עמידה). לצורך בדיקה זו בלבד יתבקש המטופל לפשוט מכנסיים, גרביים ונעליים. משך הבדיקה כ-20 דקות.
הבדיקה מפוענחת על ידי כירורג כלי-דם. בעת קליטת הנבדק, יתואם עמו המועד והמקום בו יקבל את תוצאות הבדיקה – באיסוף ישיר, בממשק אלקטרוני של קופת החולים אליה הוא שייך, או בהקניית גישה לאתר האינטרנט או האפליקציה.
הרפואה הגרעינית (המכונה לעיתים גם מיפוי איזוטופים) עושה שימוש בחומרים רדיואקטיביים וסורקים מתקדמים, על מנת למפות ולבצע הדמיות של אברי הגוף השונים כדי לאתר שברים, סדקים, תהליכים ניווניים ותהליכים תופסי מקום.
לאחר קליטת הנבדק במשרד הקבלה, הוא מוזמן להיכנס אל מתחם ההזרקות. כחלק מהבדיקה מוזרק לווריד היד חומר בשם טכניציום, החומר מוזרק במנות קטנות ואינו גורם לתופעות לוודאי. בנוסף לטכניציום מוזרק חומר נוסף המשמש כ"מוביל", או "מוליך", לאיבר הספציפי הנבדק. הטכניציום מתפרק ונעלם מהגוף בתוך 24 שעות והבדיקה אינה כרוכה בכאב. משך הבדיקה משתנה ואורך בממוצע כשעה. ישנן בדיקות בהן יש צורך בהשהיה בין חלקי הבדיקה השונים וישנם מקרים בהן ההשלמה מתבצעת ביום אחר. ישנן בדיקות כמו מיפוי לב בהן מוזרק חומר איזוטופים מסוג אחר, והבדיקה כרוכה בריצה על גבי הליכון לצורך העלאת דופק וניתורו.
הבדיקה מפוענחת על ידי מומחה ברפואה גרעינית. אפשרויות קבלת התוצאות – באיסוף ישיר, בממשק אלקטרוני של קופת החולים אליה הוא שייך, או בהקניית גישה לאתר האינטרנט או האפליקציה. לעיתים מתעורר צורך בהשלמת הבדיקה והמטופל יוזמן למועד נוסף. בעת קליטת הנבדק, יתואם עמו האמור.
בדיקת מוליכות עצבית, הנקראת EMG, הינה בדיקה המאבחנת הפרעות ומחלות של המערכת העצבית ההיקפית ושל מערכת השרירים.
בבדיקת העצב – נבדקת מהירות ההולכה/פרמטרים עצביים נוספים, בכפוף לשאלה הקלינית.
בבדיקת השרירים – נבדקים פוטנציאלים חשמליים בקבוצות שונות של שרירים, בכפוף לשאלה הקלינית.
תוצאות הבדיקה מספקות לרופא מידע, ומאפשרות לו לקבל החלטות לגבי המשך טיפול/אבחון
אחר קליטתו במשרד הקבלה, מוזמן הנבדק להיכנס לחדר הבדיקה. הבדיקה כרוכה לעיתים בכאב/דקירה , כאשר יש צורך בהחדרת מחט – דבר הנתון לשיקול דעת הרופא תוך כדי בדיקה. במהלך הבדיקה ניתנים מעת לעת גירויים חשמליים קטנים, בעוצמה משתנה ונבדקת תגובת השריר והעצב לגירויים אלה. מדובר בגירויים שאין בהם כל נזק או סכנה והם בעוצמה נמוכה. משך הבדיקה כ- 15 דקות.
הבדיקה מפוענחת על ידי נוירולוג. תוצאות הבדיקה על גבי גרף תמסרנה למטופל בסיום הבדיקה.
האבחון באמצעות ה CT הינו טכנולוגיה שגרמה למהפכה באבחון לפני מעל כ-50 שנים. המהפכה במהירות הביצוע, ריבוי המידע והדיוק שבו, הרזולוציה המשופרת, והטכנולוגיה העדכנית המאפשרת כל זאת בכמות קרינה מופחתת משמעותית.
ברשות מכון מאר 5 מכשירי CT רב פרוסתיים, מתוצרת חברת סימנס. סורקים אלה מאפשרים, בטכנולוגיה המתבססת על קרינה מייננת, לבצע סריקה של האבר הנדרש, ובעזרת "חתכים" או "פרוסות" , ולבנות תמונה אנטומית המאפשרת לזהות תהליכים חריגים וגידולים שונים.
במכוני מ.א.ר מבצעים את כל סוגי בדיקות ה CT – מח, אזנים, סינוסים, צוואר, חזה, בטן, אגן, חוליות עמוד שדרה, מפרקים שונים ועוד.
במכון מבצעים גם בדיקות שונות לאבחון כלי-דם (CT אנגיורפיה), ובדיקות חדשניות כגון קולונוסקופיה וירטואלית וצינתור וירטואלי ובדיקת CT ריאות בקרינה נמוכה למעשנים לגילוי מוקדם של סרטן ריאות.
לאחר קליטתו במשרד הקבלה, מוזמן הנבדק להיכנס למתחם ה CT. במידה והבדיקה דורשת שתיית חומר ניגוד, ינתן לו החומר בלוח זמנים מתאים. לפי שיקול דעת רפואי ופרוטוקול מקובל יוחלט אם הבדיקה דורשת חומר ניגוד בזריקה, ובמקרה כזה הצוות יכין וריד מתאים. לקראת הבדיקה יוזמן המטופל להכנס לחדר הבדיקה שם יתבקש לשכב על מיטת הבדיקה שנעה קלות פנימה והחוצה. משך הבדיקה הממוצע כ 5 דקות. במהלך הבדיקה אסור לזוז כלל, ובמידת הצורך תתבקש לשמור על משטר נשימות מתאים לבדיקה.
הבדיקה מפוענחת על ידי רדיולוג בכיר. בעת קליטת הנבדק, יתואם עמו המועד והמקום בו יקבל את תוצאות הבדיקה – באיסוף ישיר, בממשק אלקטרוני של קופת החולים אליה הוא שייך, או בהקניית גישה לאתר האינטרנט או האפליקציה.
1. | הכרחי לדווח לנו מבעוד מועד על רגישות ידועה ליוד. |
2. | ארבע שעות צום מאכילה. מותר לשתות מים, עד שעה לפני הבדיקה. |
3. | יש להגיע למכון 2 שעות לפני המועד שנקבע, לצורך קבלת הכנה, בשתיית חומר ניגוד. |
4. | מטופל החל מגיל 60 – חייב להצטייד לקראת הבדיקה בתוצאות בדיקות-דם הכוללות תפקודי כליה תקינים (אוראה וקריאטנין), משלושת החודשים האחרונים. |
5. | מטופל צעיר מגיל 60 – החולה במחלה כלייתית, חייב לדווח על כך ולהציג אישור הרופא המפנה/המטפל לביצוע הבדיקה כולל תוצאות בדיקות-דם הכוללות תפקודי כליה (אוראה וקריאטנין), משלושת החודשים האחרונים. |
6. | חולי סכרת בכל גיל מתבקשים להצטייד בתוצאות בדיקות-דם (ר' סעיף 4). |
7. | אין להפסיק טיפול תרופתי. |
1. | הכרחי לדווח מראש על רגישות ידועה ליוד ולקבל הנחיות להכנה. |
2. | הכרחי לדווח מראש על אסטמה פעילה ולקבל הנחיות להכנה. |
3. | יש לשמור על 4 שעות צום ומאכילה ומשתיה לפני הבדיקה. מותר לשתות מים עד שעה לפני. |
4. | יש להקדים ברבע שעה, לצורך פתיחת רשומה רפואית. |
5. | מטופל החל מגיל 60 חייב להציג במעמד פתיחת הרשומה, בדיקות דם הכוללות תפקודי כליה (קריאטינין) תקין, מהרבעון האחרון. |
6. | מטופל צעיר מ60 החולה במחלה כלייתית, חייב לדווח על כך מבעוד מועד ולהציג אישור הרופא המפנה לביצוע הבדיקה כולל ציון תוצאות בדיקות הדם מהרבעון האחרון. |
7. | חולי סכרת המטופלים תרופתית, חייבים בכל גיל לדווח על כך מבעוד מועד ולהציג אישור הרופא המפנה לביצוע הבדיקה כולל ציון תוצאות בדיקות הדם מהרבעון האחרון. |
8. | אין להפסיק טיפול תרופתי קבוע. |
1. | הכרחי לדווח מראש על רגישות ידועה ליוד ולקבל הנחיות להכנה. |
2. | הכרחי לדווח מראש על אסטמה פעילה ולקבל הנחיות להכנה. |
3. | יש לשמור על 4 שעות צום ומאכילה ומשתיה לפני הבדיקה. מותר לשתות מים עד שעה לפני. |
4. | יש להגיע למכון 30 דקות לפני המועד שנקבע לצורך פתיחת רשומה רפואית וקבלת הכנה בשתיית מים. |
5. | מטופל החל מגיל 60 חייב להציג במעמד פתיחת הרשומה, בדיקות דם הכוללות תפקודי כליה (קריאטינין) תקין, מהרבעון האחרון. |
6. | מטופל צעיר מ60 החולה במחלת כליות, חייב לדווח על כך מבעוד מועד ולהציג אישור הרופא המפנה לביצוע הבדיקה כולל ציון תוצאות בדיקות הדם מהרבעון האחרון. |
7. | חולי סכרת המטופלים תרופתית, חייבים בכל גיל לדווח על כך מבעוד מועד ולהציג אישור הרופא המפנה לביצוע הבדיקה כולל ציון תוצאות בדיקות הדם מהרבעון האחרון. |
8. | אין להפסיק טיפול תרופתי קבוע. |
1. | הכרחי לדווח לנו מבעוד מועד על רגישות ידועה ליוד. |
2. | ארבע שעות צום מאכילה. מותר לשתות מים, עד שעה לפני הבדיקה. |
3. | יש להצטייד לקראת הבדיקה בתוצאות בדיקות-דם הכוללות תפקודי כליה תקינים (אוראה וקריאטנין), משלושת החודשים האחרונים. |
4. | מטופל החל מגיל 60 חייב להציג במעמד פתיחת הרשומה, בדיקות דם הכוללות תפקודי כליה (קריאטינין) תקין, מהרבעון האחרון. |
5. | מטופל צעיר מ60 החולה במחלה כלייתית, חייב לדווח על כך מבעוד מועד ולהציג אישור הרופא המפנה לביצוע הבדיקה כולל ציון תוצאות בדיקות הדם מהרבעון האחרון. |
6. | אין להפסיק טיפול תרופתי. |
7. | 2 שעות לפני הבדיקה יש לקחת 50 מ"ג נורמיטן או Beta blocker אחר. יש לדווח לנו מבעוד מועד במידה והנך לוקח/ת Blocker beta כשגרה. |
8. | במידה ועברת ניתוח מעקפים הכרחי להציג דוח ניתוח לפני ביצוע הבדיקה. |
1. | הכרחי לדווח מראש על רגישות ידועה ליוד ולקבל הנחיות להכנה. |
2. | הכרחי לדווח מראש על אסטמה פעילה ולקבל הנחיות להכנה. |
3. | יש לשמור על 4 שעות צום ומאכילה ומשתיה לפני הבדיקה. מותר לשתות מים עד שעה לפני. |
4. | יש להקדים ברבע שעה, לצורך פתיחת רשומה רפואית. |
5. | מטופל החל מגיל 60 חייב להציג במעמד פתיחת הרשומה, בדיקות דם הכוללות תפקודי כליה (קריאטינין) תקין, מהרבעון האחרון. |
6. | מטופל צעיר מ60 החולה במחלה כלייתית, חייב לדווח על כך מבעוד מועד ולהציג אישור הרופא המפנה לביצוע הבדיקה כולל ציון תוצאות בדיקות הדם מהרבעון האחרון. |
7. | חולי סכרת המטופלים תרופתית, חייבים בכל גיל לדווח על כך מבעוד מועד ולהציג אישור הרופא המפנה לביצוע הבדיקה כולל ציון תוצאות בדיקות הדם מהרבעון האחרון. |
8. | אין להפסיק טיפול תרופתי קבוע. |
1. | הכרחי לדווח מראש על רגישות ידועה ליוד ולקבל הנחיות להכנה. |
2. | הכרחי לדווח מראש על אסטמה פעילה ולקבל הנחיות להכנה. |
3. | יש לשמור על 4 שעות צום ומאכילה ומשתיה לפני הבדיקה. מותר לשתות מים עד שעה לפני. |
4. | יש להגיע למכון שעה וחצי לפני המועד שנקבע, לצורך פתיחת רשומה רפואית וקבלת הכנה בשתיית חומר ניגוד. |
5. | מטופל החל מגיל 60 חייב להציג במעמד פתיחת הרשומה, בדיקות דם הכוללות תפקודי כליה (קריאטינין) תקין, מהרבעון האחרון. |
6. | מטופל צעיר מ60 החולה במחלה כלייתית, חייב לדווח על כך מבעוד מועד ולהציג אישור הרופא המפנה לביצוע הבדיקה כולל ציון תוצאות בדיקות הדם מהרבעון האחרון. |
7. | חולי סכרת המטופלים תרופתית, חייבים בכל גיל לדווח על כך מבעוד מועד ולהציג אישור הרופא המפנה לביצוע הבדיקה כולל ציון תוצאות בדיקות הדם מהרבעון האחרון. |
8. | אין להפסיק טיפול תרופתי קבוע. |
1. | הכרחי לדווח מראש על רגישות ידועה ליוד ולקבל הנחיות להכנה. |
2. | הכרחי לדווח מראש על אסטמה פעילה ולקבל הנחיות להכנה. |
3. | יש לשמור על 4 שעות צום ומאכילה ומשתיה לפני הבדיקה. מותר לשתות מים עד שעה לפני. |
4. | יש להגיע למכון שעתיים לפני המועד שנקבע לצורך פתיחת רשומה רפואית וקבלת הכנה בשתיית חומר ניגוד. |
5. | מטופל החל מגיל 60 חייב להציג במעמד פתיחת הרשומה, בדיקות דם הכוללות תפקודי כליה (קריאטינין) תקין, מהרבעון האחרון. |
6. | מטופל צעיר מ60 החולה במחלה כלייתית, חייב לדווח על כך מבעוד מועד ולהציג אישור הרופא המפנה לביצוע הבדיקה כולל ציון תוצאות בדיקות הדם מהרבעון האחרון. |
7. | חולי סכרת המטופלים תרופתית, חייבים בכל גיל לדווח על כך מבעוד מועד ולהציג אישור הרופא המפנה לביצוע הבדיקה כולל ציון תוצאות בדיקות הדם מהרבעון האחרון. |
8. | אין להפסיק טיפול תרופתי קבוע. |
בדיקת אולטרסאונד, המכונה גם בדיקה סונוגרפית, מתבצעת בעזרת גלי קול ללא קרינה מייננת וללא תופעות לוואי. הבדיקה מאפשרת באמצעים שאינם פולשניים, לסרוק איברים פנימיים שונים בגוף.
חברת מ.א.ר מפעילה מכוני אולטרסאונד ייעודיים המצוידים במכשור מהמתקדמים בעולם, הכוללים הדמיה דו מימדית, תלת מימדית וכן דופלר צבעוני. ומאפשרים ביצוע בדיקות ברמת דיוק גבוהה ביותר.
לאחר קליטת המטופל במשרד הקבלה, הוא מוזמן להיכנס אל מתחם הבדיקות. לצורך הבדיקה הוא מתבקש לשכב על מיטת הבדיקה. לעיתים רחוקות מאוד מתבצעת הבדיקה בישיבה. הבדיקה אינה כרוכה בכאב. בחלק מהבדיקות מופעל לחץ משמעותי על האיבר הנבדק ולעיתים רחוקות יש צורך בשיתוף פעולה של המטופל בתהליך הבדיקה (לחיצה ושחרור וכדומה). ישנן בדיקות בהן יש צורך בשתיית מים לפני הבדיקה וכן במתן שתן בין שני חלקי הבדיקה.
הבדיקה מפוענחת על ידי רדיולוג מומחה. בעת קליטת הנבדק, יתואם עמו המועד והמקום בו יקבל את תוצאות הבדיקה – באיסוף ישיר, בממשק אלקטרוני של קופת החולים אליה הוא שייך, או בהקניית גישה לאתר האינטרנט או האפליקציה.
סרטן השד היא המחלה השכיחה בקרב נשים בעולם המערבי. 1-10 נשים עלולה לחלות בסרטן השד, גילוי מוקדם מעלה את סיכוי הריפוי וההחלמה לכ 90%. צילום ממוגרפיה מסייע לאבחן מחלה זו באמצעות צילום של השד אשר מתבצע בקרינת רנטגן, באמצעות מכשור ייעודי משוכלל המאפשר איתור נגעים שלא ניתן לאתרם במישוש ידני.
ממוגרפיה עשויה לאתר 80% מהגידולים השונים של סרטן השד, ושילוב הבדיקה עם הדמיה נוספת – אולטרסאונד שד, מעלה את הסיכוי לאיתור תהליכים סרטניים.
ממוגרפיה מומלצת לנשים מגיל 50 ומעלה כבדיקת סקר, לנשים עם סיפור משפחתי מדרגה ראשונה – מומלצת אף קודם לכן.
לאחר קליטה במשרד הקבלה, ווידו שאין מניעה לבצע את הבדיקה, מוזמנת הנבדקת להיכנס לחדר הבדיקה. משך זמן הבדיקה 15 דקות בממוצע. הבדיקה כרוכה בהפעלת לחץ על השד. הדבר נחוץ לצורך הדגמה טובה של כל חלקי השד. תיתכן אי נוחות במהלך הלחיצה. מהלך הבדיקה מבצעת הרנטגנאית מספר צילומים ולעיתים עולה הצורך לבצע צילומים נוספים.
הבדיקה מפוענחת על ידי רדיולוג בכיר. בעת קליטת הנבדקת, יתואם עמה המועד בו תקבל את תוצאות הבדיקה – באיסוף ישיר, בממשק אלקטרוני של קופת החולים אליה היא שייכת או בהקניית גישה לאתר האינטרנט או לאפליקציה.
צילום רנטגן הינו אמצעי הדמיה לקבלת תמונה של איברי הגוף. מדובר בבדיקה שאינה פולשנית המתבצעת באמצעות צילום קרני X. קרניים אלה נספגות באיברים השונים של הגוף באופנים שונים, ויוצרות תמונה בגווני אפור, שחור ולבן, שמאפשרת לרופא המטפל להתרשם ולקבל החלטות.
הבדיקה נדרשת בשאלות רבות כגון שברים, דלקת ראות, דלקת בסינוסים, שחיקת מפרקים ועוד.
מדובר בבדיקה פשוטה וידידותית, במהלכה תתבקש להקשיב ולהישמע להוראות הרנטגנאי ככל שדבר נוגע ליציבה, ולהעדר תזוזה לנשימה וכדומה. לצורך צילומי חזה יש צורך לפשוט חלק עליון, לצילומים אחרים יינתן ותידרש/י להפשיל מכנס. מומלץ להגיע בחולצה ללא מתכות, כפתורים או רוכסנים.
הבדיקה מפוענחת על ידי רדיולוג בכיר וצילומי הבדיקה נשלחים דרך הרשת לממשק קופת החולים. בעת קליטת הנבדק, יתואם עמו המועד והמקום בו יקבל את תוצאות הבדיקה – באיסוף ישיר, בממשק אלקטרוני של קופת החולים אליה הוא שייך, או בהקניית גישה לאתר האינטרנט או האפליקציה.